תְּנוּ לַחַיוֹת לִחְיוֹת

בפרשתנו מצוי אחד מן המקורות הרבים לאיסור צער בעלי חיים (מקורות נוספים נעוצים במצוות שילוח הקן, פריקה מבהמת חברו, ועוד). האיסור נלמד אגב מצוות: "וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד" (ויקרא כב, כח). על מצוה זו כתב הרמב"ם (במורה נבוכים ג, מח): "וכן אסר לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד – … המשך לקרוא תְּנוּ לַחַיוֹת לִחְיוֹת